על עריכה, קריאה, כתיבה ומה שביניהן

שלום,

שמי עידית נבו, ואני עורכת טקסטים מכל סוג ומין זה כ-12 שנה. בעיקר ספרים, המון ספרים מסוגים שונים ומגוונים (בשנים האחרונות אני עורכת ספרי עיון במטר הוצאה לאור), וגם דוחות ממשלתיים, אתרי אינטרנט ומה לא. חוץ מזה אני קוראת הרבה, אבל לא מספיק, כותבת, אבל פחות מכפי שהייתי רוצה, ועושה תמיד כמה דברים במקביל.

ועכשיו יש לי אתר משלי, אתר שבניתי בעצמי. דומה ולא דומה לחדר משלי.
מצד אחד - כולו שלי. אני יכולה לכתוב בו ככל העולה על רוחי (או איך שבא לי. אני אבחר מִשלב), אין לי כל צורך להצטדק. אני לא מוֹכרת בו דבר זולת רעיונות, ולכן גם אין לי צורך להשתַווק. אגב, איך זה שעוד אין מילה כזאת, להשתווק?

ומצד אחר - אתר. כולם יכולים לראות. שום פרטיות. כמובן, ייתכן גם שאף אחד לא יקרא. וזה בסדר. אם אתר פועל באמצע הלילה ואף אחד לא רואה - אני רוצה להאמין שהוא עדיין שם.

אז מה תמצאו באתר בשביל המילים? מאמרים קצרים, הרהורים מעוררי-תגובה, רעיונות ועצות שלי בנוגע לעריכה מהיבטים שונים, קישורים לאתרים מומלצים ולרעיונות של אחרים בתחום העריכה, הלשון והקריאה, המלצות על ספרים אהובים וגם שירים וסיפורים שכתבתי. ואפשרות להתפלמס או להגיב או למחות או להסעיר מוחות או סתם ליצור קשר בכל הקשור לעריכה, לקריאה, לכתיבה ולְמה שביניהן.

שיטוט נעים ופורה!

 עידית נבו

============================================ 

מדריך לעורכים מתחילים

 

עריכה טובה היא עבודה אינטואיטיבית שנרכשה בשעות רבות של אימון מפרך. לתחושתי, בשלב מסוים, אחרי כמה שנים של עבודה בתחום העריכה, מקבלים תחושת שפה שקשה להסבירה במילים אבל קל לחוש בה. אבל כדי להגיע לשם – כמו בכל תחום – חייבים לעבוד קשה, להתמקצע ולהתאמן.

לקריאת המדריך כולו  

ספר חדש מומלץ

  • PDF

 חשד לשיטיון מאת מאיה ערד

מאיה ערד

עם עובד/חרגול

בני זוג מבוגרים ומבוססים בקליפורניה, נשואים שנים רבות ללא ילדים, נהנים מזוגיותם, ישראלים בעברם הרחוק. אבל האישה חושדת שבעלה מפתח שיטיון ומוצאת סימנים בכל פעולה ובכל אי-פעולה שלו. האומנם? הוא הרי עומד לפרוש אחרי שנים רבות כפרופסור באוניברסיטה, ואולי זה בעצם כל העניין? אבל עם התפתחות העלילה הקורא מפתח אט אט חשש קל, שמא הגיבורה סובלת ממש מאותם סימפטומים שהיא מייחסת לבעלה. ואולי זה רק הגיל? זוג צעיר מישראל, שרק הגיע לארצות הברית, נכנס לחייהם של בני הזוג ומפתח עמם יחסים מורכבים. הסיפור מתפתח בד בבד כתעלומה בלשית וכרומן פסיכולוגי, וכמו תמיד, מאיה ערד נוגעת בנבכי נפשם של גיבוריה ומצליחה לרתק את הקורא עד הסוף. 

להמלצות נוספות על ספרים