כמות המידע הנמצאת היום בהישג יד נדמית אין-סופית. מחשב נייד או נייח זמינים עבורנו רוב הזמן, ובמכשיר הטלפון החכם המצוי בידנו תמיד, מרוכז כל המידע. גם המידע הפרטי שלנו, כגון מספרי טלפון, תמונות, מועדי פגישות, רשימת משימות ועדכונים תמידיים בדבר מיילים והודעות ברשתות חברתיות; וגם מידע גלובלי, כגון מנועי חיפוש, מכשיר ג'י פי אס המביא אותנו תמיד לכל מקום ואף תרגום-מכונָה שאינו מדויק כלל, אך נותן מושג כללי לגבי האמור בטקסטים שקודם לא יכולנו להבין מהם דבר.

חרף הנוחות והזמינות המפתות, יש למידע הווירטואלי פנים לכאן ולכאן: מצד אחד, מעולם לא היה מידע רב כל כך נגיש וזמין כל כך. לצמאי הדעת, לעובדים בתחום המידע ולחובבי הרכילות זוהי אפשרות מופלאה שגם חוסכת זמן וטרחה ונוחה להפליא. מצד אחר, אנו הופכים יותר ויותר עצלי חשיבה. בגלל נגישות המידע אנו מפעילים הרבה פחות את הזיכרון, זהירים פחות בבדיקת המידע ומשתמשים הרבה פחות ביכולות מגוונות, כגון היכולת לחבר ולצרף פרטי מידע בראשנו, היכולת להתמצא במרחב ועוד ועוד.

ברור לכול שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. אך אסור לנו להשתעבד כליל למידע בלחיצת כפתור. עלינו להמשיך להשתמש גם בשיטות הישנות: להתייעץ עם חברים (גם חברים בשר ודם ולא רק וירטואליים), לאמן את הזיכרון, לנסות לדלות מידע ממוחנו, לעיין בספרי עיון ויעץ ולא רק בתקצירים ואפילו לנסות להגיע למקומות שונים ללא הדרכה וירטואלית של גוגל או וייז. השילוב בין מידע ממוכן למידע ממקורות נוספים ימנע ניוון מחשבתי ויביא להתקדמות בחשיבה, בשימוש במידע וגם במערכת היחסים שלנו עם הסובבים אותנו.