רבים חולמים לפרסם ספר - פרוזה, שירה, קומיקס או ספר ילדים - אך לא מעטים חולמים להוציא לאור ספר עיון. תחת הכותרת הרחבה "ספר עיון" נכללים נושאים רבים ומגוונים: מתורת הקוונטים ועד קבלת החלטות, מדיבור מול קהל ועד מדריך לזוגיות, מפילוסופיה ועד ביוגרפיה. יש ספרי עיון המבוססים על מחקר מעמיק ויש המבוססים על ניסיון חיים עשיר. יש ספרים קלילים ואווריריים ויש ספרים גדושי מקורות, הפניות ומידע. אבל כפי שיודע כל מי שכבר ניסה בעצמו או שמע מאחרים – המסע מרעיון העולה בראשנו לספר שנמצא במגירה ומשם לספר שנמצא על המדף - ארוך, לא קל ולא תמיד מסתיים ביעד הנכסף.

מניסיוני, כתבי יד עיוניים הם על פי רוב (א) כאלה המבוססים על עבודת דוקטורט, על תזה או על עבודת מחקר של הכותב; (ב) כאלה המבוססים על ניסיון אישי של הכותב, על תהליך שהוא עצמו עבר או על תהליך שעברו אנשים שהוא ליווה (בעיקר אם מדובר במטפל); (ג) ביוגרפיות או סיפורי חיים; (ד) הגיגים או רצף של מחשבות.

 

כתיבת ספר עיון

הכול מתחיל כמובן ברעיון. כדאי שזה יהיה רעיון מעניין – משהו שעוד לא נאמר, או שלא נאמר בדרך שבה אתם רוצים לומר אותו. אבל רעיון הוא רק ההתחלה. טקסט עיוני טוב הוא בדרך כלל תוצר של עבודה מרובה, שמושקעים בה מחשבה מעמיקה ומחקר מעמיק (ולא משנה אם באוניברסיטה או מחוצה לה); טקסט שהרעיונות המובעים בו גובשו, לוטשו, צומצמו וזוקקו בקפידה. בעת כתיבת ספר עיון כדאי וצריך להתבסס על טקסטים שכתבו אחרים, ואין זה משנה באיזה תחום מדובר. הרי רבים כבר הגו רעיונות וכתבו ספרים בכל תחום דעת כמעט, וכדאי לדעת מה הם כתבו ולהתבסס על הדברים – גם אם בכוונתכם לסתור אותם או לומר דבר מה שונה בתכלית. לא די ברצף של רעיונות או הגיגים שחלפו בראשכם והעליתם על הנייר או על מסמך וורד. הדברים שאתם כותבים צריכים להיות מבוססים.

באשר לטקסט עצמו, רצוי שיהיה בעל רצף או היגיון פנימי. הקשר בין הפרקים לא חייב להיות הדוק, אבל כדאי שיהיה היגיון פנימי כלשהו, כגון רצף כרונולוגי; רעיונות שמתפתחים זה מתוך זה; תשתית שעליה נבנה משהו שנאמר בהמשך; רצף של פרקים (או אסופת מאמרים) בעלי נושא המשותף, שכל אחד מהם עוסק בפן אחר שלו.

אם הספר מבוסס על עבודת דוקטורט או על תזה – צריך לעבד אותו, כי ספר ודוקטורט אינם היינו הך. חשוב מאוד לחשוב מראש על קהל היעד, ובהתאם לכך לעבד את הטקסט: האם הספר פונה לקהל הרחב או שמא לקהל המלומדים העוסקים בתחום? אם הספר פונה לקהל הרחב, כדאי לדלל הפניות ביבליוגרפיות, למתן את הז'רגון המקצועי, להסביר דברים שעשויים להיות מובנים רק לחוקרים העוסקים בתחום או ליודעי ח"ן, ולהוסיף "לחלוחית", כגון דוגמאות מעניינות או סיפורים בעלי זווית אישית.

 

הוצאה לאור של ספר עיון

אם טרם כתבתם את הספר, ואתם עדיין מצויים בשלב הרעיון, אולי תרצו לגשש בזהירות בהוצאות הספרים לגבי נכונותן להוציא לאור ספר העוסק בתחום שבחרתם. חכו לפני שאתם ממהרים לכתוב מייל או לטלפן ולספר על הרעיון הכללי שלכם לספר. זה לא נשמע רציני. עליכם להתכונן: לכתוב תקציר ובו הרעיון המרכזי של הספר; מה אתם מתכוונים לחדש ולמה זה חשוב; כתבו גם למי אתם חושבים שהספר פונה, מי קהל היעד. כדאי לבנות שלד לספר: לפרט את שמות הפרקים שייכללו בספר, גם אם חלקם ישונו בהמשך. זה גם יעזור לכם אחר כך בכתיבה. כמו כן כדאי לכתוב קצת על עצמכם, מי אתם ומה אתם עושים; וכדאי גם לכתוב פרק אחד לדוגמה, כדי להראות את יכולת הכתיבה שלכם – וגם כדי לבחון יכולת זו בעצמכם.

בדרך זו כדאי לפנות פנייה ראשונית להוצאות הספרים, ואפשר לצפות שיבחנו את הצעתכם בכובד ראש. דרך נוספת היא כמובן שליחת כתב היד השלם. הקפידו על טקסט קריא – רווח בין השורות ופונט גדול יחסית. כרכו את כתב היד בכריכת ספירלה או אחרת, אל תשלחו דפים נפרדים. הוסיפו מכתב מקדים מעורר עניין, ממוקד ולא ארוך במיוחד. התקשרו כעבור חודש-חודשיים לברר מה עלה בגורלו של כתב היד (אל תתקשרו כעבור זמן קצר מדי או כמה וכמה פעמים. זה לא יפעל לטובתכם). ואחרי כל זה קחו בחשבון ששיעור קטן מאוד מכתבי היד שמגיעים להוצאות יוצאים לאור בסופו של דבר, גם מהטובים שבהם, בעיקר משיקולים מסחריים.

כדאי לפנות להוצאות לאור המוציאות לאור ספרים בסגנון של הטקסט שכתבתם או שאתם מתעתדים לכתוב. בדקו באתרי האינטרנט של ההוצאות, ובהתאם לכך פנו להוצאות המתאימות: יש הוצאות המוציאות בעיקר פרסומים מדעיים או המבוססים על עבודות מחקר, כגון הוצאת מאגנס, הוצאת שלם, הוצאת האקדמיה הישראלית למדעים, הוצאות הספרים שליד האוניברסיטאות (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רמות, הוצאת האוניברסיטה העברית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ועוד). יש הוצאות המוציאות ספרי עיון תיאורטיים רציניים, כגון רסלינג או ספריית אפקים של עם עובד. יש הוצאות שספרי העיון שלהן מכוונים לקהל הרחב, כגון מטר, ידיעות אחרונות, מודן, זב"ם, כתר או אריה ניר. לכל הוצאה יש תחומים וסגנונות שהיא נוטה אליהם יותר, וכדאי לבחון את ספרי ההוצאה שיצאו לאור, לשאול ולהתייעץ עם עורכים או עם אנשים המכירים את התחום.

 

הוצאה עצמית או הוצאת ספרים?

תמיד תוכלו להוציא את הספר בהוצאה עצמית, אך קחו בחשבון שלצורך כך תצטרכו לקחת עורך מקצועי המתמצא בעריכת ספרי עיון, כולל התקנה של ביבליוגרפיה, הפניות, הערות שוליים ועוד. כמו כן תצטרכו לבחור בעצמכם בית דפוס, כריכייה ומעצב עטיפה וגם לדאוג למערך הפצה ולשיווק. אם מדובר בספר מחקר או בספר עיון המיועד לאנשי מקצוע בתחום, תזדקקו גם לאינדקסאי. כל אלה עולים כסף, כמובן. אחת הדרכים לגייס כסף להוצאת ספר היא גיוס המונים (הדסטארט וכדומה). גיוס כזה ידרוש מכם השקעה רבה של זמן ואנרגייה.

גם אם קיבלתם תשובה חיובית מהוצאת ספרים (ולא מדובר על אחת ההוצאות המוציאות ספר לכל דורש תמורת תשלום), כיום חלק ניכר מהוצאות הספרים הגדולות גובות סכום כסף לא מבוטל מהכותבים עבור הוצאת הספר. הסכומים הנגבים משתנים מהוצאה להוצאה. אם חזרו אליכם, בחנו היטב את החוזה המוצע לכם ואל תדלגו על האותיות הקטנות. רצוי להראות את החוזה לעורך דין או לאדם המתמצא בחוזים. היתרון של הוצאת ספרים גדולה הוא מערך יחסי הציבור וההפצה שעשוי בהחלט לעזור לקידום הספר וכן הניסיון שיש להוצאה בכל תהליך ההפקה.

בהצלחה!