רטט

לְרֶגַע הוּא נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם.

הֶבְזֵק שֶׁל עַד, זָוִית שֶׁל הַכָּרָה,

וְשַׁב לְכָאן מַהֵר מֵהֶרֶף עַיִן,

עֲדַיִן מְעֻרְפַּל תְּשׁוּקָה זָרָה.

 

אֲפוּף תְּשׁוּקָה אִלֶּמֶת הוּא צוֹנֵחַ,

לָנֶצַח הוּא יִצְנַח וְלֹא יֻתַּר.

הָרֶגַע שֶׁהָיָה בּוֹ מְנַצֵּחַ –

עוֹדוֹ מַרְעִיד, אַךְ מְחִירוֹ יָקָר.

 

הָרֶטֶט יַחֲלֹף עִם בּוֹא הַקַּיִץ,

עִם בּוֹא הָעֶרֶב אוֹ עִם בּוֹא יוֹמוֹ.

רַק הַמְּחִיר, קָבוּעַ כְּמוֹ אוֹת קַיִן,

בְּכָל אֲשֶׁר יִצְעַד יֵלֵךְ עִמּוֹ.