מִלִּים הִתְנַפְּצוּ עַל הָרִצְפָּה.

גַּם קוֹסֶמֶת

לֹא תּוּכַל לִבְלֹעַ אֶת שִׁבְרֵי הַזְּכוּכִיּוֹת.

מִקְסַם שָׁוְא, אֲחִיזַת עֵינַיִם,

מַה שֶּׁנִּשְׁבַּר – נִשְׁבַּר.

 

מִלִּים הִתְנַפְּצוּ עַל הָרִצְפָּה.

עַל אַרְבַּע

כָּרַעְתִּי לֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים

עַד שֶׁשָּׁתְקוּ עֵינָיו: מָה הַטַּעַם?

מַה שֶּׁנֶּאֱמַר – נֶאֱמַר.

מִלִּים הִתְנַפְּצוּ עַל הָרִצְפָּה.

הַלַּיְלָה

שְׁנֵינוּ וַדַּאי לֹא נִישַׁן.

חַדּוֹת יִדְקְרוּ הַמִּלִּים בְּעָרְפֵּנוּ

וּמַה שֶּׁמָּחָר – מָחָר.